חדש בבאדי &LIFE!!!

אימון חד פעמי!!
אמהות- בנות
יום א' 6.11.16


הצטרפי עוד היום
לקבוצת הכושר שלנו באשכול הפיס!

לאור הביקוש נפתחת קבוצה חדשה לפילאטיס במתנ"ס האומנים
ימי ראשון ושלישי

קבוצת הבנות של באדי אנד לייף!

צועדים קדימה עם מכבי

 

אימוני כושר לקראת הקיץ!
לחצו לפרטים....

אימוני רצועות 

בים או בפארק

לחצו לפרטים....

באדי & LIFE- מאמני הכושר האיכותיים של באדי אנד לייף
אצלך בבית!

אימונים אישיים בקצב ובזמן שמתאים לך. במחירים נוחים.
השירות ניתן באיזור המרכז, השפלה והשרון.
לפרטים נוספים צור קשר
ב - 054-5303752,
או שלח לנו דוא"ל.

 

  • הדפס עמוד זה
  • ספר לחבר
  • הוסף לפייסבוק
  • הוסף לגוגל סימניות
   

   
[ חזרה לקלוג ראשי ]

108
ר.ס.ס. פוסטים אחרונים ספר לחבר הוסף לפייסבוק הוסף ציוץ בטויטר

לכמה נתרן (מלח) אנו זקוקים?

הידיעה העמומה שעודף נתרן לא טוב לבריאותנו, אין בה לשנות סדרי בראשית, בכל הקשור להוספת קמצוץ מלח שולחן לתפוחי האדמה האפויים בצלחת, או בזריית קורטוב של מלח לחביתה של בוקר. ומה באמת משמעותם של מספר גרגירי מלח לכמות הנתרן שנמצאת במזון באופן בסיסי, וחשוב להזכיר שוב שעודף נתרן רע לנו, ועודף גדול מזיק ביותר. חישבו ומצאו שהמקור של נתרן במזון מתחלקים באופן הבא: 77% מכלל הנתרן מגיע ממזון מוכן קפוא או משומר; 12% ממקור של מרכיבי מזון טבעי; 5% מהנתרן נובע מהמלחת מזון בשעת הבישול ועוד 6% מגיעים מתוספת המלח שממליחים בשעת הארוחה, "להגברת הטעם". מכאן, שגם אם נגביל את תוספת המלח בבישול ובשעת האכילה, המזון המגיע אל פינו מלוח יתר על המידה בהרכבו הטבעי, ובעיקר אם הוא מגיע באריזה קורצת וקפואה של "מזון מהיר" הנשלף מן המקפא, מופשר בזריזות, ומוגש לשולחן. הבה נלמד לכמה נתרן במזון אנו באמת זקוקים, מאיזה מאכלים עתירי-נתרן כדי להישמר, ומהם הדרכים להכין ולהגיש אוכל ללא המלחה יתרה.

גופנו דורש נתרן כדי לתפקד כהלכה, שכן יסוד מתכתי זה רב-עלילות בגוף: נתרן חיוני בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף ועל משק המלחים בו. נתרן חיוני בהעברת אותות במערכת העצבים, והוא משפיע על כיווץ והרפיה של שרירי הגוף. הכליות מווסתות את כמות הנתרן הנשמר בגוף, כאשר רמתו יורדת יודעות הכליות למנוע את הפרשתו בשתן, ובעודף נתרן דואגות הן להרחיקו בהפרשה מואצת בשתן. אך אם הכליות אינן עומד בקצב של הרחקת עודף הנתרן, מתחיל הוא להצטבר בדם. כיוון שנתרן מגרה הצטברות מים סביבו, ומגביר את אגירתם, נפח הדם גדֵל (hyper-volemia). נפח מוגבר של דם, מאלץ את הלב לעבוד קשה יותר, שכן הוא צריך להניע יותר דם במערכת העורקים והוורידים, ובכך עולה לחץ הדם העורקי.

לכמה נתרן אנו באמת זקוקים? על פי אנשי הרפואה באקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, מומלץ שאנשים בוגרים בריאים יצרכו מדי יום בין 1,500 ל-2,400 מיליגרם נתרן, כאשר ההמלצה היא לצרוך את הכמות הנמוכה יותר בתחום האמור. אם אתם מבוגרים מ-50 שנה, אם או אם אתם כבר סובלים מלחץ-דם מוגבר, מחלת כליות כרונית או סוכרת, השפעת הנתרן על הגברת לחץ-דמכם עלולה להיות משמעותית יותר. לכן חשוב להכיר היטב את מקורות הנתרן במזון ואלה יפורטו להלן:

א. מזון מעובד, משומר או מוכן לאכילה: כפי שכבר צוין למעלה משלושה רבעים מהנתרן במזון מגיע לפינו מקורו באכילת מזון מעובד ומוכן לאכילה כגון ירקות משומרים, מרקים מעובדים כאבקה, מנות בשריות מעובדות, מיני מזון קפוא, ומבחר דברי-מאפה מסחריים מוכנים להגשה. יצרני מזון מוסיפים מלח בישול או חומרים-עתירי נתרן אחרים לשמר את המזון, ולשפר את הארומה ואת המִרְקָם שלו (texture). שיטת שימור מזון בהמלחתו הולכת אחורה אלפי שנים, כדי למנוע ייבושו או למנוע זיהומו בחיידקים. היום לעומת זאת ניתן לשמר מזון בתהליכי פּסטור, הקפאה, ייבוש תוך הקפאה בואקום, הקרנת המזון או תוספת משמרים כימיים. ואם יש חלופות כה רבות, מדוע מתעקשות יצרניות המזון להוסיף מלח למזון מעובד? לכך סיבות רבות: מלח משפר כאמור את הארומה, הופך סוגי מזון כמו מרקים סמיכים יותר ופחות מימיים. מלח מגביר-עד כמה שהדבר נשמע תמוה-את מתיקותם של משקאות קלים עוגיות ועוגות מוכנות, ומקטין את תחושת היובש של חטיפי מזון שונים.

ב. מקורות טבעיים של נתרן במזון: נתרן מהווה מרכיב של מספר סוגי מזון טבעיים. לדוגמא, כוס של חלב דל-שומן מכיל כ-125 מיליגרם נתרן. אם נתייחס לבשר בקר או עוף טריים או למוצרי חלב וירקות טריים, הם מרכיבים כ-12% מכלל הנתרן בדיאטה ממוצעת.

ג. תבלינים מכילי-נתרן: כפית מלאה של מלח שולחן מכילה 2,300 מיליגרם נתרן, כמעט כרמה העליונה המומלצת של צריכת נתרן ביום. כף מלאה ברוטב סויה, מכילה 914 מיליגרם נתרן. רטבים שונים, שמוסיפים תוך כדי בישול או אף לשולחן כתוספת בשעת הארוחה,מוסיפים כמות משמעותית של נתרן למזון. תבלינים שונים, תחמיצים או מה שקרוי ציר (marinade) שמוסיפים לבשר או לדגים עתירי נתרן במיוחד.

נראה אם כן שהאמריקאי הממוצע צורך יותר מאשר כפליים מכמות הנתרן היומית המומלצת, ויש להניח שגם הישראלי הממוצע מקבל ממזונו יותר נתרן מהדרוש. כיצד אפוא ניתן לזהות מאכילים עתירים במיוחד בנתרן? הדרך הנכונה היא לקרוא את תכולת הנתרן על אריזות דברי מזון המפרטים את מרכיביו. מלחי הנתרן העיקריים שניתן למצוא במוצרי מזון שונים הם: מונוסודיום גלוטמאט, סודה לאפיה, דיסודיום פוספאט, סודיום אלגינאט וסודיום ניטראט. גם אלה הצורכים בקביעות תרופות מסוימות, אמורים ללמוד על תכולת הנתרן בתרופות אלה. דוגמאות אחדות: תרופות נוגדות חומציות הקיבה (anacids) כמו Alka seltzer וגם Bromo-seltzer, תרופות משלשלות כמו Colace, מלחיEpsom וגם Correctol, וכן תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות כמו Naprelan וגם Anaprox DS ואחרות יכולות להכיל רמות גבוהות של נתרן.

חוש הטעם שלנו, והנטייה למאכלים ממולחים, הוא חוש נרכש, שלמדנו להסתגל אליו, ובאותה מידה ניתן גם "להיגמל" ממנו. הדרך הנאותה היא להוריד בהדרגה את כמויות המלח במזון, ואותם מרכזי חישה על פני הלשון (taste buds) יסתגלו למזון מלוח פחות. רוב האנשים מסתגלים למזון-דל-מלח תוך הפחתה הדרגתית של מלח משך שבועות מעטים. נתרן-סודיום, הוא מינרל הכרחי לגוף, אך אנו מקבלים אותו בדרך כלל בכמויות עודפות בדיאטה הממוצעת. עם קורט של היגיון בריא, וקמצוץ של תבונה וזהירות ניתן לוותר על עודף המלח במזון. הדבר ישפר את לחץ-הדם ואת תפקוד הלב, וכך אולי נוכל לאכול להנאתנו בממוצע עוד שנים אחדות, כמספר השנים שיתווספו לתוחלת חיינו.

 

בהצלחה,

מיה בן אבו, דיאטנית קלינית

 


[ חזרה לקלוג ראשי ]